מושגים ראשיים בגמל

קופת גמל

קופות גמל הינן מכשיר חסכון לטווח ארוך או בינוני שנהנה מהטבות מס המעוגנות בפקודת מס הכנסה ובתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל ), התשכ”ד-1964 (להלן – התקנות). באמצעות קופות הגמל ניתן לחסוך כספים לצרכים פנסיונים ולמטרות נוספות.

קופת גמל לתגמולים

א. קופת גמל לתגמולים לעמיתים שכירים

העובד ומעבידו מפקידים לקופה הפקדות חודשיות שוטפות עד לשיעור של 7% (חלק העובד) ו-7.5% (חלק המעביד) משכרו של העובד. העובד זוכה לזיכוי ממס בגין הפרשותיו בהתאם לתקרות שנקבעו.

ב. קופת גמל לתגמולים לעמיתים עצמאים

העמית מפקיד לקופה כספים (ללא תשלום מקביל של מעבידו). העמית זוכה לניכוי מההכנסה ולזיכוי מס בהתאם לתקרות שנקבעו. החיסכון הינו לתקופה של 15 שנה.

קופת גמל אישית לפיצויים

קופת גמל בה המעביד מפקיד כספים להבטחת זכויות עובדו לפיצויי פיטורין. הכספים בקופה רשומים על שם העובד;

קרן השתלמות

א. קרן השתלמות לשכירים

העובד ומעבידו מפקידים לקרן הפקדות חודשיות משכרו השוטף של העובד; הפקדת העובד היא ביחס של 1:3 לפחות מהפקדתו של המעביד. החיסכון הינו לתקופה של 6 שנים וניתן לממשו למטרת השתלמות גם לפני תום התקופה בהתאם לתנאים הקבועים בפקודת מס הכנסה.

ב. קרן השתלמות לעצמאים

לקרן זו רשאים להצטרף רק יחידים שלהם הכנסה מעסק או משלח יד. העמית זוכה לניכוי מהכנסתו עד לתקרה הקבועה בפקודת מס הכנסה.

קופת גמל מרכזית לפיצויים

קופת גמל בה העמית הוא המעביד, המפקיד כספים להבטחת זכויות עובדיו לפיצויי פיטורין;

קופת גמל לדמי מחלה

קופת גמל בה העמית הוא המעביד המפקיד כספים לתשלום דמי מחלה לעובדיו;

קופת גמל למטרה אחרת

נועדה לתשלום דמי חגים, דמי הבראה וכדו`. ההפרשות לקופה מסוג זה מעוגנות בהסכמי עבודה קיבוציים. (לא מאושרות קופות גמל חדשות מסוג זה);

קופת גמל לחופשה

הוקמה לפי חוק חופשה שנתית, תשי”א-1951 ונועדה לתשלום דמי חופשה של עובדים. (לא מאושרות קופות גמל חדשות מסוג זה);

שיעור תשואה נומינלי ברוטו

מדד המשקף את ביצועי תיק ההשקעות של קופת גמל במהלך השנה בחשבון ללא תנועה (ללא הפקדות ומשיכות). המדד מחושב על פי נוסחה שנקבעה בתקנות.

שיעור תשואה ריאלי ברוטו

שיעור תשואה נומינלי ברוטו בניכוי שיעור עליית המדד הידוע באותה שנה.

שיעור תשואה ריאלי נטו

שיעור תשואה נומינלי ברוטו בניכוי דמי ניהול.

שיעור דמי ניהול

דמי הניהול כוללים את הוצאות קופת הגמל (על פי תקנה 41ח לתקנות) אשר נדרשו לצורך ניהולה השוטף של הקופה (למעט עמלות קניה ומכירה של ני”ע). שיעור דמי הניהול מחושב על פי נוסחה שקבע משרד האוצר בתקנות.